פיצוי שוכרים את בעלי הדירה באם נגרם נזק 

ניתו ללמוד על נושא זה מת"א 3174-05, אשר התובע בה, שהיה בזמנים הרלוונטיים לכתב התביעה בעליו של בית פרטי וגינה במושב באר טוביה, השכיר את ביתו לרבות גינה צמודה לנתבעים. בגין נזקים לגינה זו  הוגשה התביעה על סך כולל של 80,083 ש"ח.

הנתבעים מנגד טענו כי הגינה הייתה מוזנחת ולא מטופחת עוד בטרם נכנסו להתגורר בבית. עוד טענו כי מדובר בתביעה קנטרנית, לא מבוססת שכל מטרתה לנקום בנתבעים עקב הסכסוך שנתגלע ביניהם בתום תקופת השכירות ותוך ניצול הליכי המשפט לרעה.

עדות למצב הטוב בו הייתה הגינה בעת שנחתם חוזה השכירות ניתן למצוע בחוזה השכירות בו התובע הדגיש את חיובי הנתבעים כשוכרים, להחזקתה השוטפת של הגינה, שהוגדרה בהסכם - בחלק שנועד להגדרת המושכר, כגינה צמודה " מטופחת".

בסעיף 12 להסכם, אף התחייבו הנתבעים במפורש "לטפל בגינה הצמודה. או לחלופין לקחת גנן בתשלום על חשבון השוכרים על מנת לטפל בגינה". 

הנתבעים נשאלו מדוע הצהירו בהסכם כי הנם שוכרים "גינה מטופחת", אף שלשיטתם קיבלו בפועל גינה מוזנחת ותשובתם היתה כי התובע ציין שהחוזה סטנדרטי וכי יטפל בעניין (עמ' 46 לפרו' ש'5-33). יש להניח כי אלו היה מצבה של הגינה בעת החתימה על החוזה כמצבה במועד השבת הבית לבעליו, הנתבעים לא היו מאשרים  כי קיבלו לידהם גינה "מטופחת" והתשובה כאמור, אין בה להניח הדעת להצהרת הנתבעים בכתב ובחתימת ידם לפיה קיבלו גינה "מטופחת".

תמיכה נוספת מסויימת לטענות התובעים בדבר הפרת התחייבות השוכרים לטפח את הגינה ניתן אכן למצא בנתוני צריכת המים השוטפים, בתקופות הקיץ אשר מצביעים על ירידה בצריכת המים בחודשי הקיץ, שאינה עולה בקנה אחד עם התחייבותם לטיפול בגינה. 

כמו כן עדות תומכת נוספת למצבה של הגינה נמצאה בעדותו של מר צחי בר, מי שהתגורר בחלקו האחר של הבית, הקטן יותר. מר בר, שלא נמצאה סיבה לפקפק באמינותו ואף לא נשמעה טענה בעניין, הצהיר כי בכל תקופת מגוריו גינת הנכס הייתה ירוקה, מטופחת ויפה וגם בעת שעזב הגינה הייתה מטופחת מאוד, כללה עצים רבים, שיחים מטופחים ודשא ירוק.

לדבריו, " הגינה הייתה מסודרת ויפה, שמיל אהב את הגינה וסידר את הגינה. הייתה גינה מסודרת".

בעוד שבית המשפט קבע כי הוכח ע"י התובע שהנתבעים הפרו חיובם לתחזק הגינה, מצא הנ"ל גם שהיקף הנזק הנטען מופרז ולא מוכח במידה הנדרשת מתובע במשפט אזרחי.

ועל כן בעוד שסך התביעה עמד על 80,083 ש"ח פסקה השופטת דינה כהן כי הנתבעים ישלמו לתובע סך של 14,172 ש"ח בצירוף לשכר טרחת עו"ד בשיעור כולל של  3,500 ש"ח, בנסיבות העניין ובהתחשב בפער שבין התוצאה הסופית לסכום שנתבע מלכתחילה.

 כמו כן ונוכח זאת, ישאו הנתבעים באגרת המשפט בשיעור של 20%, וכן בהוצאות העד בר- כפי שנפסקו.

ניתן ללמוד מפסק דין זה כי בית המשפט מטיל אחריות על השוכרים לעמוד בהסכם השכירות ולשמור על תכולת הבית והנלווים לו במצב בו התחילה השכירות.

למידע נוסף כתובתנו באינטרנט www.abn.co.il